כתיבה לעצמי

• 

כתיבה

לעצמי,

זה תמיד

מבלבל.

אני

מרחפת בריק,

מנסה

להיתפס

במשהו,

להיאחז

במשהו

ממשי,

להתנגן.

מחשבות

חולפות בראשי,

מעופפות כענני

נוצה,

אי שם

במרחק.

מנסה

לתפוס,

לא

להיתקע.

לא רק

בראש, אלא

גם בחיים.

יודעת

שיש

דברים לעשות,

אך הם

מונחים

אי שם

במדפים מאובקים.

שוכחת

מהם ומרחפת לי

במציאות,

נוצה עם זרם האוויר.

ואם לא

אראה מול עיני מטלה ברורה,

באותיות

קידוש לבנה,

היא

תחמוק לה.

ואני,

אני אמשיך להישאב

אל הריק

שהוא חזק ממני,

אשר לא

מאפשר לי להתגשם.

ואני

פשוט רוצה

להתגשם!